לאורך שנים הליך אימוץ ילדים מחו"ל נחשב פרוץ ולא היה מספיק מבוקר, כך שבשנת 1998 ההליך הוסדר, תחת "חוק אימוץ ילדים". מטרת העל של התיקון הייתה לשים את טובת הילדים בראש המשוואה, כך שנכון להיום ההליך צריך ליישר קו עם מספר מוקדים מקבילים. עליו לעמוד בחוקי המדינה, בחוק אמנות בין לאומיות וכמובן שגם עליו ליישר קו עם תנאי המדינה שממנה הילד מגיע. כיצד אם כן מבצעים את ההליך הכה רגיש וחשוב, הליך שבחו"ל נחשב הרבה יותר מהיר מאשר זה שמתאפשר בארץ? להלן מידע מלא בנושא!
בוחרים עמותה מלווה
על מנת לצאת לדרך, חובה לחבור לעמותה שמתמחה בנושא ושמחזיקה באישור ייחודי מטעם שר המשפטים ושר העבודה והרווחה. כדי לבחור באופן מושכל בעמותה הרצויה, נדרשים לבצע מחקר מקיף. זאת ניתן לבצע ע"י פנייה ל"רשות המרכזית לאימוץ" (מטעם משרד הרווחה). מהות הבדיקה לוודא שהעמותה עובדת עם ארץ היעד, מתנהלת במקצועיות, מיישרת קן עם החוק ומעניקה ליווי צמוד. בעת תהליך הבדיקה רצוי לדבר עם הורים שכבר עברו את התהליך מול העמותה, וללמוד מניסיונם. כמו כן, יש לברר לגבי עלות, תקופת התהליך, מועדי תשלום, בדיקות נדרשות, מתן שירותים משלימים וכדומה.
אנשי מקצוע נדרשים – נוטריון ועו"ד
יש להפנים שמדובר בתהליך ממושך ומורכב, ועל כן יש להקיף את עצמכם באנשי מקצוע משלימים. בין היתר יש לפנות לעו"ד ולנוטריון. שנרחיב? ובכן נוטריון מעניק אישור/תרגום נוטריוני, נדבך שמהווה שלב שחשוב לבצע במסגרת הכנת המסמכים. במקביל, עו"ד שבקיא בתחום מסייע רבות במעמד החתימה מול העמותה. לצורך הדוגמה נציין שעו"ד מסייע להתנהל יותר נכון כלכלית. הוא עשוי להמליץ להפקיד חלק מסך הסכום בנאמנות, כך שהוא ישתחרר רק בתום התהליך.
מתפקידי העמותה
מתפקידי העמותה לוודא שההורה המאמץ כשיר לתפקיד, להשיג מידע מקיף על הילד, להיות בקשר עם הרשות המוסמכת של מדינות החוץ ובאופן כללי לוודא שקיימים סך האישורים הנחוצים עבור השלמת התהליך, כולל השגת אישורי כניסה ארצה ומעקב צמוד אחר אופי הקליטה של הילד במשפחה החדשה. לאחר שמוצאים עמותה מתאימה, חותמים על חוזה שמסדיר את ההתחייבות של כל אחד משני הצדדים, כולל כמובן יעדי תשלום.
מילוי טפסים והגשת מסמכים
כחלק מהתהליך, אתם ההורים העתידיים נדרשים למלא טופסי בקשה עבור אימוץ בין ארצי. בטופס תמצאו מגוון פרטים שנוגעים להשכלה, תעסוקה, מצב בריאותי, רכוש, מקום מגורים ואף תתבקשו להיות כנים לגבי הרשעות ורישומים פליליים. כמו כן, כפי שציינו יש להשיג "אישור נוטריון" (הנוטריון מעיד שעבודת התרגום מאושרת), או לחלופין "תרגום נוטריון" (במקרה זה הנוטריון שבקיא בשתי השפות ברמת שפת אם מבצע בעצמו את התרגום). שנרחיב? אישור נוטריון הכרחי כאשר נדרשים להגיש מסמכים משפטיים בשפה זרה וכאשר הכרחי לוודא שהמסמכים קבילים מבחינה משפטית. כאשר מדובר בסיטואציה משפטית, יש לדייק ולדעת כיצד להתנסח, כלומר די בפער קטן בעבודת התרגום, כדי שכל המהלך ייפול בין הכיסאות. פה נציין שלפני שפונים לנוטריון, יש לברר מהי הדרישה – האם ניתן להסתפק באישור נוטריון, או שמא נדרשים להגיש תרגום נוטריוני.
תמיכה נפשית
לבסוף נציין שלצד ההליך הבירוקרטי שכרוך בשלל בדיקות, הליכים משפטיים ועלויות, אין לשכוח את ההיבט הנפשי. רבים מההורים שעוברים את התהליך מוצאים סיוע רב בליווי פסיכולוגי. באופן שכזה גם זוכים להיות בטוחים בהחלטה לאמץ, גם נהנים מחיזוקים לאורך התהליך (לא פעם התהליך מורט עצבים) וגם בתום התהליך זוכים בתמיכה חשובה. בהצלחה!
